החלטה בתיק בר"ע 1056/07

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב (כבוד הרשמת לימור בן שמן) בתיק הוצל"פ מס' 0-56-03638-01 (להלן: " תיק ההוצל"פ") מיום 8.1.07 שדחתה בשלב זה את בקשת המבקשת שהוגשה במעמד צד אחד לעכב את ההליכים המתנהלים נגדה בתיק ההוצל"פ.

1.                    הרקע

(א)                המשיבה בנתה עבור המבקשת את מבנה (לרבות גג) הקניון (המרכז המסחרי) המכונה "רמ-לוד".

(ב)                 המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כספית על סך 5,906,356 ש"ח בגין אי-תיקון ליקויי בנייה על-ידי המשיבה (ת"א 2280/05; נספח "א" לבקשה). חלק מסכום החשבון הסופי בין המבקשת למשיבה לא שולם, הואיל והמבקשת דרשה שהליקויים יתוקנו קודם לתשלום. משלא תוקנו הליקויים, נאלצה המבקשת, לטענתה, לתקנם בעצמה, וביקשה לקזז ו/או לנכות את עלותם מהחשבון הסופי.

(ג)                  בנפרד ממחלוקת זו נדונו בין הצדדים מחלוקות ספציפיות נוספות, והצדדים פנו לרוה"ח יעקב ששון, כדי שיכריע באותן מחלוקות. הצדדים שלחו לרו"ח ששון מכתב (נספח "ב" לבקשה) ופירטו בו שלוש מחלוקות ספציפיות השנויות ביניהם: (1) ערבות הבדק לביצוע התיקונים של הליקויים; (2) חישוב דמי ביטוח; (3) שיערוך של חלק מסכום החשבון הסופי שטרם שולם (חיוב בגין הריבית). רו"ח ששון קיים פגישה עם כל אחד מהצדדים בנפרד, וביום 9.1.03 נתן קביעותיו בשלושת העניינים שהובאו להכרעתו (להלן: " פסק הבוררות").

(ד)                 המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה לאישור פסק הבוררות (ה"פ 345/03). ביום 21.11.06 קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה ואישר את פסק הבוררות (להלן: " פסק הדין").

(ה)                המשיבה פתחה את תיק ההוצל"פ הנ"ל למימוש חיוב כספי בסך 971,617 ש"ח כאמור בסיפה לסעיף 3 לפסק הבוררות, שם נכתב: " סה"כ לתשלום 971,617".

(ו)                  ביום 7.1.07 הגישה המבקשת " בקשה דחופה למחיקת תיק הוצל"פ שנפתח בגין פסק בורר שלא כולל את החיוב הכספי שטוענת לו הזוכה - ובקשה דחופה לעיכוב הליכים" (נספח מס' 2 לבקשה). הבקשה הוגשה במעמד צד אחד. המבקשת טענה, בתמצית, שפסק הבוררות לא כולל את החיוב הכספי הנטען, אלא קביעה מסוג שונה, שעניינה שיערוך של סכום קרן החוב, שעה שהחוב עצמו לא שנוי במחלוקת. לשיטת המבקשת, היה על ראש ההוצל"פ לקבוע שאין מדובר בחיוב כספי, ולחלופין, היה על המשיבה לפנות בתובענה לבית המשפט המוסמך להבהרת פסק הבוררות בנוגע לחיוב זה, שכן ראש ההוצל"פ או בית המשפט המחוזי שאישר את הפסק - אינם מוסמכים להבהירו.

(ז)                  ביום 8.1.07 דחתה ראש ההוצל"פ את הבקשה בקובעה:

" לא מצאתי לנכון להורות על עיכוב הליכים בשלב זה, בין השאר בשל טיעון החייבת שמפנה ומסתמך על עדויות ומסמכים שונים אשר הוגשו ב-ה.פ. 345/03, בעוד הנני נדרשת כר' ההוצל"פ לבצע את פסק הדין לאישור פסק הבורר ככתבו וכלשונו ואין בסמכותי להרים את הפרגוד מעל פסק הדין, אשר נתן תוקף של פסק בורר לקביעת החלטת רו"ח ששון מיום 9.1.03.

לפיכך, לאחר קבלת תגובת ב"כ הזוכה יידונו טענות ב"כ החייבת כי תיק ההוצל"פ לא נפתח בהתאם לסעיף 3 להחלטת רו"ח ששון." (נספח מס' 1 לבקשה).

(ח)                מכאן הבקשה דנן.

2.                    טענות הצדדים

(א)                לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי לא דן כלל בעניין תוכנה של קביעה מס' 3, שעוסקת רק באופן השיערוך ולא בחוב הקרן עצמו. כך אף הודה מנכ"ל המשיבה בחקירתו. רו"ח ששון לא היה מוסמך להטיל חיוב כספי, וממילא לא הטיל חיוב כזה. לפיכך, לשיטת המבקשת, לא היה מקום לפתוח תיק הוצאה לפועל על בסיס קביעתו של רו"ח בסעיף 3 לפסק הבוררות, ויש להורות על סגירתו.

(ב)                 המשיבה טוענת שדין הבקשה להידחות. לטענתה, אין מקום להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ שלא לעכב את ההליכים. עסקינן בחיוב כספי, שהנטייה היא שלא לעכבו אלא בהתקיימותם של תנאים שאינם מתקיימים בענייננו (ואף לא נטען שמתקיימים). עוד נטען שראש ההוצל"פ אינה מוסמכת להורות על עיכוב הליכים, ושלא ניתן להעלות במסגרת הבקשה דנן טענות נגד פסק הדין שאישר את פסק הבוררות, לרבות החיוב הקבוע בסעיף 3 בו.

3.                    דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, שוכנעתי שדין הבקשה להידחות.

(א)       השורה התחתונה של פסק הדין, שאותה על ראש ההוצל"פ לבצע ככתבה וכלשונה, היא: " החלטתו של רו"ח ששון מיום 9.1.03 תאושר כפסק בוררות, על פי בקשתה של אשבת" (עמ' 17 לפסק הדין). בסעיף 3 לפסק הבוררות נכתב: " סה"כ לתשלום" ולצד זאת הופיע הסכום: 971,617. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר בחיוב כספי שעל המבקשת לשלם למשיבה. אולם גם אם אין כך הדבר (וכאמור, איני מביעה עמדה), אין מקום להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ שלא לעכב את ההליכים, וזאת משני טעמים:

(ב)        ראשית, ראש ההוצאה לפועל מוסמך לעכב ביצועו של פסק דין במספר עילות מצומצמות המנויות בחוק, והמבקשת לא הצביעה על עילה כזו (סעיף 17(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: " חוק ההוצאה לפועל"); השוו: בר"ע (מחוזי נצ') 1045/06 הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ נ' אחים שרבט לבנין בע"מ, ס' 9(ב) להחלטה (לא פורסם, 12.7.2006); דויד בר אופיר הוצאה לפועל  הליכים והלכות 169 (מהדורה שישית, 2006)). לכל היותר מוסמך ראש ההוצאה לפועל להשהות הליך (סעיף 16 לחוק ההוצאה לפועל), וסעד כזה לא נתבקש בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא. לפיכך היה על המבקשת לפעול בדרך אחרת לשם עיכוב ההליכים, ודי בכך להביא לדחיית הבקשה.